סוד הקסם של הקשתות
המאפיינים הגרפיים המרשימים, לצד התכונות הקונסטרוקטיביות הייחודיות של הקשת הבנויה, הפכו אותה לרכיב מבני הכרחי בעת העתיקה ולאלמנט עיצובי מבוקש בתקופה המודרנית.
ראשית מעשה, בתקופה הרומית העתיקה, שם פיתחו את הקשת כמענה הנדסי פונקציונאלי לחיזוק ותמיכה של מפתחים גדולים במיוחד.
במקביל שמשה הקשת מסגרת תומכת לפתחים שונים, חלונות, דלתות, ומעברים.
אין ספק כי הנפוצה מכולן הייתה ועודנה הקשת הרומית המשוכללת אותה ניתן למצוא בחזית המפוארת של מבנים רבים וגם במרחבים הפנימיים, אם לצורך תמיכה קונסטרוקטיבית או משיקולים אדריכליים גרידא.
תכנון אדריכלי המשלב סדרה של קשתות בקירות המעטפת, יוצר אפקט חזותי מרשים שיש בו כדי למזג באופן מושלם את הנוף שבחוץ עם הקיים בחלל המבנה פנימה. קוו המתאר הרדיאלי המעוגל של הקשת יוצר תחושה של מיזוג ואיחוד הרמוני, בשונה מקווים ישרים ליניאריים שתכליתם להגדיר ולהפריד בצורה ברורה וחד משמעית.
הצבת קשתות במרחב הפנימי של המבנה יש בה כדי למתן את המעברים בין החללים המשניים, ובאותו הזמן להגדיר ולהפריד ביניהם. קשתות פנימיות המוצבות במקומות הנכונים, מאפשרות לחבר ולקשור בין מספר חללים, וליצור מרחב ויזואלי מתפתח לעבר חללים סמוכים תוך כדי שמירה על הצורך להבדיל ביניהם לטובת המטרות להן נועדו לשמש.
לצורך שחזור מדויק של קשת קלאסית מן העת העתיקה, יש להשתמש באבנים המסותתות בדיוק רב, נשענות האחת על חברתה ונתמכות זו בזו, עד ליצירת רדיוס מושלם אותו יש "לנעול" בעזרת אבן הראשה (אבן המפתח) המייצבת את המבנה כולו ברמה ההנדסית.
היום, בעידן הבטון המזוין, ניתן לוותר על התכונות ההנדסיות המקוריות של הקשת הבנויה ולצקת, בעזרת תבניות מתאימות, קשתות בטון מדויקות במיוחד.
להשגת מראה מושלם, ניתן לצפות את קשתות הבטון בלוחות אבן דקורטיביים או טיח לסוגיו.
לאוהבי הקשתות, מומלץ להקפיד על סגנון אדריכלי נכון שיתאים לאופי המבנה, ועל בחירת בעל מקצוע מיומן ומנוסה אשר ידע להבטיח תוצאה יפה ואיכותית.
קשתות קלאסיות במבנה עכשווי
תכנון: לביא אדריכלים
